עם בוא יום האישה הבינלאומי כמתוכנן, אני שואלת את עצמי: מהי המשמעות האמיתית של יום זה?
מדור הסבתות שלנו, לדור האמהות שלנו, לדור שלנו, ולדור הבא - כל דור של נשים מפרש חוסן, רוך וכוח דרך חייה.
מתנות וצריכה מעולם לא היו במרכז היום הזה.
המהות האמיתית של החגיגה היא שכל אישה יכולה לחיות את חייה בתנאים שלה:
היא עשויה להיות עדינה, או שהיא עשויה להיות חזקה;
היא עשויה לבחור להתחתן ולהקים משפחה, או ללכת בדרכה שלה לבדה;
היא עשויה לחיות חיים רגילים, או לזרוח בזוהר יוצא דופן.
עצמאותה של אישה לעולם אינה קשורה לדחיית נישואין או אמהות.
זה עניין של להיות בעלת הביטחון לבחור - להעז לאהוב, להעז לקחת אחריות, ולהעז להיות אחראית לעצמה.
הגרסה השלמה ביותר של החיים היא, אחרי הכל, האומץ לחוות אותם במלואם ולעולם לא לבגוד בעצמך.
חמשת אלפים שנות תרבות סינית העניקו לנו את שורשינו ונשמתנו.
אני נזכר ב"1999: ניצחון ללא מלחמה" של ניקסון. התוכן מעורפל מזמן בזיכרוני, אך אמונה אחת נותרה איתנה:
לא משנה כמה גדולה השפעתו של המערב, ולמרות שברית המועצות לשעבר אולי "הובסה ללא מלחמה", סין לעולם לא תובס.
ככל שהעולם נהיה סוער יותר, כך אני מבין יותר:
דווקא עוצמתה של מולדתנו היא זו שמגינה עלינו, שמבטיחה את יציבותנו ואת חיינו השלווים. להיוולד סינית היא, באמת, ברכה עמוקה.
לכל הנשים:
מי ייתן ותישארי צלולה, עצמאית, רגועה וחזקה,
ומי ייתן ותחיה כאדם שאתה הכי רוצה להיות.
זמן פרסום: 08-03-2026