הרפתקת רכבת-משאית: חצינו הרים וגבולות, סיפקנו את המטען בזמן!

החדשות הרעות הגיעו מיד בהתחלה.

"עומס חמור במרכז קאשגאר - אלפי משאיות עומסות."

"הרכבת תשהה את טעינת הרכבות במהלך חגיגות ה-1 במאי עד ה-16 במאי."

ימים חלפו. הלקוח חיכה, אך המכולה לא זזה.

הרגענו את הלקוח תוך כדי תיאום וניהול משא ומתן עם חברת הרכבות יומם ולילה.

בערב ה-15 במאי – בדיוק כשכולם חשבו שנפספס את הרכבת האחרונה –

המכולה שלנו הגיעה לרכבת האחרונה בדרך לקשגר, שינג'יאנג.

כל הצוות נשם לרווחה.

אבל ידענו שזה רק הצעד הראשון במסע ארוך.

ב-21 במאי, המכולה הגיעה סוף סוף לקאשגאר.

אבל המציאות הכתה בנו שוב בעוצמה:

• ‣ קאשגאר עדיין הייתה עמוסה.
• עיד אל-אדחא באוזבקיסטן (26 במאי - 2 ביוני) התקרב.
• ‣ זה שקול לראש השנה הסיני - נהגים יוצאים לחופשה, וקיבולת התחבורה קורסת.

למצוא משאית? כמעט בלתי אפשרי.

יצרנו קשר עם צוותי תחבורה שוב ושוב, תיאמנו, דחפנו וניסינו הכל.

לבסוף, ב-27 במאי, מצאנו נהג שהיה מוכן לקחת את המטען.

בקושי הספקנו להסדיר את נשימתנו לפני שהגיעה הבשורה הרעה הבאה.

המסלול שלנו היה צריך לעבור דרך נמל אירקשתאם. והיינו צריכים לחצות את קירגיזסטן כדי להגיע לטשקנט, אוזבקיסטן - תוך כדי מעבר בין שתי מדינות.

עד אז, הנמל כבר היה "אזור אסון":

• ‣ אלפיים עד שלושת אלפים משאיות עמדו בתור, ממתינות לחצות.
• זמן מעבר הגבול לא נראה באופק. הלקוח באוזבקיסטן החל לחשוש.

לא ויתרנו.

הצוות דאג מיד לשחרור מזורז של נייר C, ועשה כל שביכולתו כדי לקצר את זמן ההמתנה במכס.

מסלול: קשגר, שינג'יאנג → קירגיזסטן → טשקנט, אוזבקיסטן. מרחק כולל: כ-950 קילומטרים.